פגיעה כלייתית חריפה (AKI) מתרחשת לעתים קרובות לאחר ניתוחי לב. השתלת המסתם אאורטלי בצנתור (TAVI) מהווה אפשרות פחות פולשנית לטיפול בהיצרות אבי העורקים (AS), והיא מבוצעת יותר ויותר, במיוחד בחולים קשישים. במחקר רטרוספקטיבי במרכז יחיד, החוקרים בחנו והשוו את השכיחות וגורמי הסיכון של פגיעה כלייתית חריפה לאחר ניתוח בחולים שעברו החלפת מסתם אאורטלי כירורגית (SAVR) והשתלת מסתם אאורטלי בצנתור.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 155 חולים שעברו ניתוח להיצרות אבי העורקים בין ינואר 2020 לדצמבר 2021, מתוכם 33 עברו החלפת מסתם ניתוחית ו-79 עברו החלפת מסתם בצנתור. שבעה ימים לאחר הפרוצדורה התקבלו נתונים מהתיק רפואי כולל - גיל, מין, ציון סיכון, מקטע פליטת חדר שמאל לפני ניתוח, יתר לחץ דם והפרעה בתפקוד הכלייתי.
מתוצאות המחקר עולה כי השכיחות של פגיעה כלייתית חריפה בקבוצות הניתוח והצנתור הייתה 45.5% ו-43.0%, בהתאמה. לא היו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות. משקל (p=0.0392) ואי תפקוד טרום-כלייתי (p=0.0308) השפיעו על שכיחות הפגיעה הכלייתית החריפה בקבוצת הניתוח, בעוד שלא זוהו משתנים כאלה בקבוצת הצנתור.
החוקרים סיכמו כי במסגרת הקריטריונים הנוכחיים לבחירת טיפול מבוסס-גיל עבור היצרות אאורטלית, לא היה הבדל מובהק בשכיחות של פגיעה כלייתית חריפה בין הפרוצדורה הניתוחית לבין צנתור. תפקוד כליות טרום-ניתוחי עשוי להיות קשור לפגיעה כלייתית חריפה לאחר ניתוח, אך נדרשים מחקרים נוספים כדי לבחור את ההליך הכירורגי האופטימלי עבור חולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
