במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Atherosclerosis, החוקרים שאפו לבחון את הקשר בין מחלת עורקים פריפרית לאשפוזים חוזרים על רקע אי-ספיקת לב חריפה למשך שנה בחולים עם וללא מחלת כליות כרונית שמסווגת לפי קצב סינון גלומרולרי (GFR) של 60 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר ומטה (stage 3a ומעלה).
עוד בעניין דומה
המחקר נערך על פני ארבעה אזורים בארה"ב, החוקרים איתרו 1049 חולים שאושפזו ושוחררו על רקע אי-ספיקת לב חריפה מאז 2005. מתוכם 155 חולים (15%) סבלו ממחלת עורקים פריפרית ו-66% סבלו ממחלת כליות כרונית. הגיל הממוצע של החולים היה 77 שנים, ו-66% מהם ממוצא אתני לבן, לכולם נתוני קריאטינין זמינים.
מתוצאות המחקר עולה כי לחולים עם מחלת עורקים פריפרית היו יותר מצבים נלווים ושיעורי אשפוז חוזר על רקע אי-ספיקת לב חריפה גבוהים יותר במשך שנה אחת בהשוואה לאלו ללא מחלת עורקים פריפרית, ללא קשר למצב מחלת הכליות הכרונית (עבור חולים עם מחלת כליות כרונית – יחס סיכון 1.70, רווח בר סמך 95, 1.29-2.24 ועבור חולים ללא מחלת כליות כרונית – יחס סיכון 1.79, רווח בר סמך 95%, 1.14-3.40, p-interaction= 0.8).
החוקרים סיכמו כי בקרב חולים המאושפזים עם אי-ספיקת לב חריפה, אלו עם מחלת עורקים פריפרית במקביל נוטים יותר לסבול ממחלות קרדיווסקולריות נוספות וסבירות גבוהה יותר לאשפוז חוזר על רקע אי-ספיקת לב חריפה למשך שנה, ללא קשר לסטטוס מחלת כליות כרונית. החוקרים מציעים כי שילוב גישה הוליסטית לטיפול בחולים מורכבים אלה עם יכולה לשפר את התוצאים באוכלוסייה פגיעה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
