מחקרים

גורמי סיכון לתמותה בחולי כליות בשלבים מוקדמים של המודיאליזה

החוקרים ביקשו להבין את ההשפעה של סוכרת, הסתיידות קרדיווסקולרית וגורמי סיכון אחרים על תמותה בקרב חולים עם מחלת כליות סופנית (ESRD) בשלבים הראשונים של המודיאליזה

מחלת כליה, טיפול דיאליזה. אילוסטרציה

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Cardiovascular Diabetology, החוקרים שאפו לבחון כיצד סוכרת משפיעה על הסתיידות קרדיווסקולרית ותמותה בחולים עם מחלת כליות סופנית בשלבים הראשונים של המודיאליזה.

החוקרים איתרו 285 חולים עם מחלת כליות סופנית שעברו לאחרונה המודיאליזה, מתוכם 101 חולי סוכרת. החוקרים ניטרו זמני הישרדות, תיעדו נתונים כלליים, תוצאות ביוכימיות, אולטרסאונד לב להסתיידות מסתמים ו-CT של בית החזה להסתיידות של העורקים הכליליים ואבי העורקים. נעשה שימוש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות כגון ניתוח תת-קבוצות, רגרסיה לוגיסטית וניתוח רגרסיה של cox.

מתוצאות המחקר עולה כי הסתיידות קרדיווסקולרית התרחשה ב-81.2% מחולי הסוכרת (82 מתוך 101) וב-33.7% מהחולים שאינם חולי סוכרת (62 מתוך 184). בחולי סוכרת הייתה שכיחות גבוהה יותר של הסתיידות בהשוואה לאלו ללא סוכרת (יחס סיכויים 5.66, רווח בר סמך 95%, 1.96-16.36, p < 0.001). שיעור התמותה הכולל שנצפה היה 14.7% (42 מתוך 285), עם שיעור תמותה גבוה של 29.27% ​​(24 מתוך 82) בקרב חולים עם סוכרת וגם עם הסתיידות.

החוקרים סיכמו כי בחולי המודיאליזה בשלב מוקדם עם מחלת כליות סופנית, סוכרת מעלה משמעותית את הסיכון לפתח הסתיידות קרדיווסקולרית ומגבירה את התמותה. החוקרים פיתחו נומוגרמה בעלת יכולת ניבוי מעולה (שטח מתחת לעקומה של 0.975 ב-5 שנים) שיכולה לעזור לרופאים בניבוי סיכוני תמותה ולהתאים אישית תוכניות טיפול להפחתת שיעורי התמותה בחולים אלו.

מקור:

Li Q, Li P, Xu Z, Lu Z, Yang C, Ning J. Association of diabetes with cardiovascular calcification and all-cause mortality in end-stage renal disease in the early stages of hemodialysis: a retrospective cohort study. Cardiovasc Diabetol. 2024 Jul 18;23(1):259. doi: 10.1186/s12933-024-02318-8. PMID: 39026232; PMCID: PMC11264609.

נושאים קשורים:  מחקרים,  הסתיידות כלי דם,  מחלת כליות סופנית,  המודיאליזה,  סיכון לתמותה
תגובות
אנונימי/ת
02.09.2024, 19:48

טיפול בחולה דיאליזה הסובל מסכרת (מרבית החולים) זה סוג של אומנות. אתגר שגם רופאים נפרולוגים רבים נמנעים ממנו, מכל מיני סיבות.