במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, החוקרים בחנו כיצד רמות של חומצה אורית משפיעות על הקשר בין תפקוד הכליות לבין הסיכון לפתח פרפור פרוזדורים (AF). מחקרים קודמים הדגישו קשרים בין חומצה אורית, מחלת כליות ופרפור פרוזדורים, אך ההשפעה הספציפית של חומצה אורית על הקשר בין כליות לפרפור פרוזדורים דורשת הבנה ברורה יותר.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בנתונים ממחקר AMORISי(Apolipoprotein-Related Mortality Risk) השוודי. הם כללו 308,509 חולים שהסרום שלהם נמדד לקריאטינין וחומצה אורית במהלך השנים 1985-1996. מעקב של עשר שנים אחר פרפור פרוזדורים נערך באמצעות רישומי בריאות לאומיים. קצב סינון גלומרולרי (eGFR) חושב באמצעות CKD-EPI (2009). היפראוריצמיה הוגדרה כמעל 420 מיקרומול/ליטר לגברים ומעל 360 מיקרומול/ליטר לנשים.
מתוצאות המחקר עולה כי 10,007 (3.2%) חולים פיתחו פרפור פרוזדורים בתקופת מעקב ממוצעת של 9.4 שנים. לאחר התאמה לגיל, מין, מחלות קריווסקולריות, רמות כולסטרול כוללות, טריגליצרידים וגלוקוז, נמצא כי רמות נמוכות יותר של eGFR (<30 ו-30-59 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר) העלו את הסיכון לפרפור פרוזדורים בהשוואה לרמות eGFR רגילות (60-89 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר) עם יחסי סיכון של 1.72 (רווח בר סמך 95%, 1.29-2.30) ו-1.10 (רווח בר סמך 95%, 1.03-1.18), בהתאמה. עם זאת, לאחר התאמה לרמות חומצה אורית, הקשר הזה כבר לא היה מובהק (יחס סיכון 0.97, רווח בר סמך 95%, 0.72-1.30 ; יחס סיכון 0.93, רווח בר סמך 95%, 0.86-1.00).יש לציין כי בתת-הקבוצה ללא היפראוריצמיה, eGFR נמוך מאוד (<30 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר) נשאר קשור לסיכון גבוה יותר לפרפור פרוזדורים (יחס סיכון 2.58, רווח בר סמך 95%, 1.64-4.0).
החוקרים סיכמו כי רמות חומצה אורית משפיעות באופן מובהק על הקשר בין תפקוד כליות מופחת לבין הסיכון לפרפור פרוזדורים. עם זאת, עבור אנשים ללא היפראוריצמיה, תפקוד כליות מופחת חמור ממשיך להוות סיכון גבוה יותר לפרפור פרוזדורים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
