הגילוי והתצפיות הראשוניות
האינדיקציה הראשונה לתפקיד של SGLT2 בסרטן הגיעה מתצפיות שהראו כי טרנספורטר זה, שבדרך כלל מוגבל לכליה, מתבטא באופן בלתי צפוי בסוגי סרטן שונים. מחקר פורץ דרך משנת 2015 של Scafoglio ועמיתיו הדגים ביטוי פונקציונלי של SGLT2 באדנוקרצינומה של הלבלב והערמונית, בעוד שמחקרי המשך הראו שיש ביטוי גם בגליובלסטומה.
מאמרי סקירה ומטא-אנליזות ממחקרי רישום של SGLT2i הראו השפעות אנטי-סרטניות במספר סוגי סרטן, כולל סרטן השד, הכבד, הלבלב, בלוטת התריס, הערמונית והריאות (Basak et al, 2023). מנגנון הפעולה העקרי הוא כאמור עיכוב של קליטת גלוקוז על ידי תאי הסרטן, המנצל את התלות שלהם בכניסת גלוקוז אקטיבית עבור המטבוליזם והגידול המהיר שלהם הידוע גם כאפקט וורבורג. ישנם לא מעט עבודות מחקר שהתמקדו במודלים של סרטן שהראו עצירה או האטה בקצב הגידול כמו גם נקרוזיס עקב הוספה של SGLT2i. אנחנו נתמקד ב מטא-אנאליזה שהתפרסמה במרץ 2024 על ידי XU et al. וכללה 58 מחקרים עם מעל 113000 נבדקים, ובדקה מגוון של SGLT2i ואת השפעתם על סרטן. כאשר החוקרים ראו הבדלים בין סוגי ה SGLT2i השונים ובאפקט על סוגי סרטן שונים.
לדוגמה, בסרטן שלפוחית השתן, נרשמה ירידה של 19% בסיכון לסרטן עם כלל ה SGLT2i, כאשר דפהגליפלוזין הפחיתה את הסיכון ב 47% (RR 0.53; CI 0.35-0.81), בסרטן דרכי הנשימה הפחתה של כלל ה-SGLT2i של 13%, ועם דפהגליפלוזין ראינו הפחתה של 26% (RR 0.74; CI 0.55-1.00). בנוסף, ראו ירידות לא מובהקות סטטיסטית של כלל ה-SGLT2i בסרטן השד והלבלב של 12%. חשוב לציין שנצפתה עלייה לא מובהקת סטטיסטית בסרטן הכליות של 39% שהושפעה בעיקר מארטוגליפלוזין.
מסקנות
הופעתם של מעכבי SGLT2 כסוכנים אנטי-סרטניים פוטנציאליים מייצגת התפתחות מרגשת באונקולוגיה. פרופיל הבטיחות המוכר שלהם ומנגנון הפעולה החדשני הופכים אותם לאטרקטיביים במיוחד לפיתוח קליני. בעוד שנדרש מחקר נוסף, במיוחד בצורת ניסויים קליניים בקנה מידה גדול, העדויות המקדימות מרמזות כי תרופות אלו עשויות להתווסף לארסנל האנטי-סרטני שלנו, במיוחד בממאירויות קשות לטיפול כמו גליובלסטומה וסרטן הלבלב.
References:
1. Basak D, Gamez D, Deb S. SGLT2 Inhibitors as Potential Anticancer Agents. Biomedicines 2023;11:1867. https://doi.org/10.3390/biomedicines11071867.
2. Wright EM. SGLT2 and cancer. Pflügers Archiv - European Journal of Physiology 2020;472:1407-1414. https://doi.org/10.1007/s00424-020-02448-4.
3. Xu B, Kang B, Li S, Fan S, Zhou J. Sodium-glucose cotransporter 2 inhibitors and cancer: a systematic review and meta-analysis. Journal of Endocrinological Investigation 2024;47:2421-2436. https://doi.org/10.1007/s40618-024-02351-0.
4. Cahn A, Raz I, Bonaca M, et al. Safety of dapagliflozin in a broad population of patients with type 2 diabetes: analyses from the DECLARE-TIMI 58 study. Diabetes Obes Metab 2020;22:1357-1368.
5. Scafoglio C, Hirayama BA, Kepe V, et al. Functional expression of sodium-glucose transporters in cancer. Proc Natl Acad Sci USA 2015;112:E4111-E4119.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
