עדויות מצטברות בספרות מתארות קשר הפוך ולא צפוי, לפיו השמנה עשויה להגן מפני תמותה - "פרדוקס ההשמנה". בשל החפיפה המובהקת בין מרכיבים של מחלה מטבולית קרדיו-רנלית, מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת CardioRenal Medicine ביקש לבחון את השפעת ההשמנה על תוצאים שונים בחולים עם מחלת כליות כרונית. המחקר כלל קבוצת חולים במחלת כליות כרונית ללא טיפול בדיאליזה, שחולקו לקבוצות לפי רמת התחלואה הקרדיו-מטבוליות הנלווית שלהם, למען הפחתת הסיכוי להטיות.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך על כלל המטופלים עם מדד מסת גוף (BMI, body mass index) המתועד במאגר המידע Salford Kidney Study, החל מחודש אוקטובר 2002 עד לחודש דצמבר 2016. לאחר מכן, החולים חולקו לפי מדד מסת הגוף שלהם ל-3 קבוצות: משקל תקין, משקף עודף, והשמנת יתר. בנוסף, החולים חולקו לפי רמת התחלואה הנלווית שלהם ל-4 קבוצות: קבוצה 1 כללה חולים במחלת כליות כרונית בלבד, קבוצה 2 כללה חולים במחלת כליות כרונית ובאי-ספיקת לב, קבוצה 3 כללה חולים במחלת כליות כרונית ובסוכרת, וקבוצה 4 כללה חולים במחלת כליות כרונית, בסוכרת ובאי-ספיקת לב. כמו כן, במחקר בוצע ניתוח רגרסיה על שם קוקס חד-משתני ורב-משתני.
במחקר נכללו 2,416 מטופלים, כאשר הגיל החציוני היה 67.3 שנים. כמו כן, 61.8% מהחולים היו גברים, ו-96.4% מהם היו לבנים. תוצאות המחקר הדגימו כי השמנה הייתה קשורה להיארעות נמוכה יותר של תוצאים במטופלים עם מחלת כליות כרונית ללא סוכרת (יחס סיכונים 0.74; p=<0.001 ויחס סיכונים 0.48; p=0.008, עבור קבוצת חולים עם מחלת כליות כרונית בלבד וקבוצת חולים עם מחלת כליות כרונית ואי-ספיקת לב בהתאמה). השפעה מגנה זו נותרה משמעותית גם לאחר תיקון למשתנים משמעותיים. עם זאת, בחולים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת, לא נמצא הבדל בתמותה מכל הסיבות בין קבוצת המשקל התקין לבין קבוצות המשקל העודף.
החוקרים מסכמים כי השמנה עשויה להגן מפני תוצאים שליליים בקבוצות 1 (חולי מחלת כליות כרונית בלבד) ו-2 (חולי מחלת כליות כרונית ואי-ספיקת לב). השפעה מגנה זו לא נצפתה במטופלים עם סוכרת נלווית. נתונים אלו מצביעים על כך שסוכרת היא גורם מנבא חזק לתוצאים שליליים, ללא קשר למדד מסת הגוף. לעומת זאת, בחולים ללא סוכרת, השמנת יתר עשויה לשחק תפקיד מגן.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
